יהודה עם שלם, מייסד הארגון:
כתף לכתף החל למעשה בחוויה אישית.
התנדבתי באותם הימים בארגון המחלק מצרכי מזון למשפחות נזקקות. במשך 3 שנים, מדי יום חמישי העמסתי על הרכב 4-5 מארזים מלאים כל טוב וחילקתי אותם למשפחות.
יום חמישי אחד לא יכולתי לבצע את החלוקה בגלל אירוע משפחתי. פתאום קיבלתי טלפון, ומעברו השני של הקו, בקול רווי דמעות, שאלה אותי גברת "יהודה איפה אתה? אתה לא מגיע היום?". הסברתי לה שלצערי היום זה לא מתאפשר. ואז היא אמרה לי משפט גורלי ששינה את חיי מן הקצה אל הקצה. "יהודה אם אתה לא מגיע, אין לנו מה לאכול בשבת!".
אומנם אל אותה הגברת הגעתי למחרת והבאתי לה כמובן את החבילה… אבל בתוך תוכי הבנתי, שכל הרצון הטוב להיטיב עם משפחות הרווחה וההשקעה למענן, בסוף עלולים חלילה לייצר תוצאה שלילית ולהוביל לקיבעון המצב, להגברת התלותיות ולהזדקקות בסיוע חיצוני.
ואז הבנתי, שצריך לשנות את השיטה.
בשנים אחרונות מדובר רבות על תופעת העוני.
מדינת ישראל מאז קמתה ועד היום התפתחה מאוד בתחומי המדע והטכנולוגיה, החינוך והרפואה ועוד וזכתה להגיע להישגים פורצי דרך ולהכרה בינלאומית ביוזמותיה השונות. מצער לציין כי בתחומי הרווחה אין הדבר כן. נדמה, כי בימינו התפתחות פתרונות למיגור העוני אינם מבוקשים דיים.
השאלה הגדולה היא באמת איך מתמודדים עם העוני. דוד המלך כותב בספר התהילים "וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי…" (תהלים קז, מא).
ההתייחסות אל העוני חייבת להיות בצורה נשגבה וממרוממת המייצרת כלים חדשניים ומודלים פורצי דרך למיגור התופעה עד שורשה.
ב"כתף לכתף" קוראים אנו לפיתוח זה ה"היטק של החסד". קידמה, יצירתיות, חדשנות המובילים את העוסקים במלאכה להעצים את הישגי המשפחות ולהצעיד את החברה כולה לחיזוק החוסן הלאומי.
בכתף לכתף יוצרים שיח אחר על העוני. שיח אשר יוביל את החברה כולה להכיר שיטות טיפול חדשניות ופורצות דרך לצמצום העוני ולפתח אלטרנטיבות יעילות שיסייעו למשפחות לבנות חיים יציבים ולנטוש את מעגל התלות בגורמי רווחה.
